ערי אטום - טקסט תערוכה - מנשר, ת"א 2013 

ערי אטום

בתערוכת היחיד השנייה שלה, ממשיכה מיכל רובנס את עיסוקה באותם אתרים ורגעים בהיסטוריה שננטשו, קפאו וכמעט נעלמו. מקומות ורגעים אלו משאירים במציאות סימנים שעליהם היא מתעכבת, מתבוננת ובאמצעות הציור מפיחה בהם חיים חדשים ורדופים

בצירוף מקרים,תפתח התערוכה בערב ה 25.4 שהוא גם התאריך בו התרחשה התאונה בכור הגרעיני בצ'רנוביל. אסון שבעקבותיו פונתה העיר האוקראינית "פריפיאט". עיר זו, מושא ציוריה של רובנס, נבנתה על מנת לאכלס את עובדי הכור ומשפחותיהם וכונתה כמו ערים מקבילות לה "עיר אטום". פריפיאט ננטשה ונשארה כמצבה אשר מעידה על הטרגדיה שהתרחשה במקום. מנקודה זו יוצאת רובנס לעבודותיה שאינן מכילות ולו דמות אדם אחת, לציור של מתקני הגרעין הנטושים מרחוק ומתקני השעשועים של הילדים הנטושים מקרוב. אין בציורים הללו דרמה של בהלה ומנוסה אלא שרידי חיים וטבע דוממים המטרידים ביופיים

 תפאורה היא כיסוי להתרחשות שאיננה. תפאורה בדרך כלל מלבישה ריקנות וכאן חושפת אותה, אם היה לזה סאונד הוא היה אלקטרוני כמו צווחה פנימית, ציוץ חשמלי צורם של אימה מהפנטת
ציורים אלה מבכים ללא רגשנות כל מה שקפא בזמן ועמד מלכת. כל מה שהיה אמור להיות חפשי ודינמי כגלגל ענק ונהדר ומהפנט כארמון קרח. לא משנה אם זה עיר או מדינה שאיבדה את עצמה לדעת או ילדות שנשאה הבטחה גדולה ומה שנשאר ממנה הוא קליפה, תפאורה עילגת - זאב אנגלמאיר על ציוריה של מיכל רובנס

מיכל רובנס נולדה ב 1980 בקיבוץ גרופית. חיה ועובדת בתל אביב. בוגרת המדרשה לאמנות בית ברל. היא זוכת הפרס ע"ש רפי לביא וכיום לומדת בתוכנית העמיתים של מכללת עלמא לתרבות עברית

אוצרת: שרי גולן סריג