2014 ,יופי עקור - טקסט תערוכה - גלריה לשלום, גבעת חביבה

יופי עקור

מיכל רובנס - ציוריה הם על התפר בין ראליזם נאיבי וצבעוני לבין תחושת איום ואפלה
 רובנס כותבת "פעולת הציור שלי נובעת מתוך זיכרון הקולקטיבי - מטען תרבותי ואירועים היסטוריים שלמרות שלא חוויתי על בשרי נצרבים בי כזיכרונות ממשיים והופכים לחלק מעולם הדימויים שלי. דרך סיפורים של בני המשפחה ואחרים אני נחשפת ליחס בין חוויה טראומטית של חורבן ושואה לבין געגועים לילדות, לתרבות ולמולדת רחוקה." רובנס מערבבת בין עבר והווה, מציאות ודמיון, רסיסי סיפורים וזיכרונות ומטמיעה אותם בבד הציור

נסרין אבו בכר - אמנית רב תחומית העוסקת בשאלות הנוגעות למעמד האישה ולזהות אישית. אבו בכר משתמשת בסמלים מובהקים מעולם זכרי ונקבי, מכניסה את האישה בהקשר פוליטי - חברתי שממנו היא נעדרת בדרך כלל. החומרים בהן היא משתמשת טעונים ומתחברים לתרבות ולמסורת ממנה היא מגיעה. אבו בכר מעלה שאלות וקונפליקטים לגבי פנים וחוץ, הסתרה וחשיפה, גבריות ונשיות, מאבקים אישיים מהחיים ונוגעת בקבוצות חלשות ומנסה לשקף אותן

העבודות של אבו בכר ורובנס נוגעות בנימי הנשיות, בספקות ולבטים ביחס לעולמה של האישה ולתפקידיה המסורתיים. בציוריהן רמזים לאלימות, לדימום ולגילוי המיניות

דמות האישה הערבית מעסיק את אבו בכר מתוך זיקה משפחתית עמוקה וחיבור למסורת ולתרבות שלה. הרעיונות ליצירותיה מגיעים מחיי היומיום שלה, מזיכרונות ילדותה, מאירועים משפחתיים וחפצים ממחסן המשפחה

רובנס עוסקת בציוריה באיום על הזהות, בתגובה רגשית, בפחדים, בגועל ותשוקה (מתחברת לכתיבה של ההוגה ז'וליה קריסטבה). דמויותיה לעתים משירות מבט לאפשר לצופה לחדור אל מרחבן האינטימי ולבדוק את גבולותיו

תערוכתן נקראת יופי עקור
רבים נוטים לראות "יופי" כתכונה שעניינה היבטים חיצוניים ושטחיים של גוף האדם או האובייקט, באמנות או בחיי היומיום. האם היופי נתפס כמפתה את החושים ומאפיל על ערכים אמתיים? מה הוא יופי עקור

רובנס ואבו בכר אינן בוחרות בדממה, בעצימת עיניים ובשכחה ומתוך מודעות עמוקה ותקשורתית, הן מנסות לשקף את המציאות ע"י הענקת משמעות קוגניטיבית לגוף ולסמליו. הן מגשרות בין המציאות לבין עין האנוש שבוחנת, שופטת ומתארת. הקו הדק בעבודותיהן מפריד בין האינטימי והסימביוטי ובנגיעה בסיסית בין מציאות, זיכרון והשפה האמנותית המתארת אותם

ציוריהן מוקדשים ליופי? לעקור? לזיכרון כפשוטו? לזיכרונות ותחושות שנגעו בליבן ונשארו בעבר
הכאב המובע הוא אמצעי להעלאת זיכרונות ובאמצעותו אנו למדים על מציאות חיינו במובן הרחב
ציוריהן והתעקשותן להמשיך, ליצור ולהיצמד לאומנות, להכיר את האני מתוך מה שהן לא, מכניס טעם לחייהן
לעולם לא נוכל להוציא מהגוף את היותו גוף -  יופי עקור

אוצרות: אתי עמרם / אסנת בן שלום